ג'יימס בולדווין: זר בכפר
בחר וערך: ראובן מירן
מאמריקנית: רעיה ג'קסון
נהר - ספרים

"... השלב המכריע ביותר בהתפתחותי שלי," כתב בולדווין, "היה כאשר נאלצתי להכיר בעובדת היותי מעין ממזר של המערב, כאשר ההליכה בעקבות עברי הובילה אותי לא לאירופה אלא לאפריקה" (עמ' 14 ). בנו של המטיף החובב בהארלם צמח בסביבה של אמונה לוהטת ונואשת. במשך דורות רבים קלטה הכנסייה העממית את האמריקאי השחור אל תוך תמונת- העולם הנוצרית הפשטנית ביותר ("לכל ילדי אלוהים יש נעליים" - כמאמר השיר הידוע). כאשר פרש ממנה הוא נשאר מיותם: תמונת-העולם השלטת מיקמה אותו בגן החיות, לצד הג'ירפות, הפילים והשימפנזים - מכה קשה למי שקיומו כבן-תרבות היה ממוקד בלב המערב. כל ביטויי התרבות הזאת, מיצירתו של ג'וזף קונרד (הנקראת בעברית) "לב המאפליה" ועד סרטי טרזן של הוליווד, כל מה שנכתב ותועד והומצא על אפריקה העמיד את הצעיר השחור על כך שבעצם אין לו מורשת אנושית ראוייה לשמה, והוא אוכל-חסד הסמוך לשולחן העמוס של תרבות אירופה-אמריקה. לימים ( 1976 ) יופיע ספרו רב-המכר של אלכס היילי, "שורשים", שהתחקה אחרי מוצאן של משפחות עבדים עד מכורתם כאנשים חופשיים וגאים באפריקה. אבל זה קרה מאוחר יותר, בתקופה בה "היבשת השחורה" כבר קיבלה צביון שונה בדימיון הציבור, התקופה של תספורות "אפרו" (במקום השיער המוחלק והמגוהץ של אנשים כמו נאט קינג קול ואפילו סאמי דייויס ג'וניור), של חולצות "דאשיקי" ותזמורות אפריקאיות. אבל בשנות הארבעים, כאשר ג'יימס בולדווין הצעיר הגיח ממסגרת משפחתו וביתו, מן הסביבה המוכרת של הארלם, לא היו בנמצא נחמות כאלה.